עמ"ש
בית משפט לעניני משפחה
|
1280-96
19/11/1997
|
בפני השופט:
י. גייפמן
|
| - נגד - |
התובע:
פלוני
|
הנתבע:
אלמונית
עו"ד שמואל אלטלף
|
|
פסק דין
1. תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה1965-. התביעה מושתתת על דברים שנאמרו מפי
האשה בתשובה לכתב הערעור, שהוגש ע"י התובע לבית הדין הרבני הגדול.
2. בכתב התשובה שהוגש לבית הדין הרבני נאמר:
"הוא )התובע - י.ג.( מבקש שלום בית כדי לאפשר לו
לחנך את ילדיו... רוח של מסורת יהודית, בית
כנסת, קריאה בתורה, קידוש... כתגובה לכל הנ"ל די
אם נעיר כי המערער )התובע - י.ג.( מחלל שבת ויום הכיפורים בפרהסיה ודבריו אינם אלא
כדברי זמרי המבקש שכר כפנחס או כצבועים הגרועים מן הצדוקים".
3. ב"כ הנתבעת מבקש למחוק את התביעה על הסף באשר לא קמה עילה משפטית לתבוע מכוח חוק
לשון הרע כאשר דברים נאמרו בכתב טענות )כתב תשובה לערעור(, שהוגש לערכאה שיפוטית
מוסמכת בישראל.
4. סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע מגדיר שורה של פרסומים מותרים המעניקים חיסוי מוחלט
מפני משפט אזרחי או פלילי. בסעיף 13(5( לחוק נאמר במפורש:
"פרסום על ידי בעל דין , בא-כוחו של בעל דין או
עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור".
בפרשת ע"פ 364/73 זיידמן ני מ"י פ"ד כח)624 ,620 )2 מול האות ג', מדגיש השופט
ברנזון :
"האסמכתאות מראות שהחיסוי משתרע על כל צעד הננקט
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת